פסק-דין בתיק ת"א 1382/03

1.         זו היא תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 5,403,342 ש"ח,                      שלטענת התובע חבה לו הנתבעת בגין עבודה שביצע עבורה לפי הסכם שכר טרחה שנחתם ביניהם.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן (בש"א 9902/03) וזו ניתנה לה ביום 21.9.2003                            על ידי כב' השופט עדי אזר ז"ל בשאלה אחת ויחידה: " האם התובע זכאי לשכר על פי ההסכם                  ומה גובהו לפי ההסכם, מאחר וההפחתה במס הושגה, לפי טענתו, עקב מאמציו,                             או שלא כך היה".

2.         התובע הינו מהנדס ושמאי מקרקעין. הנתבעת היא חברה פרטית, שותפה בשותפות מוגבלת בשם " מרינה אשקלון בע"מ" (להלן: " השותפות"), ובבעלותה זכויות במקרקעין                 במרינה שבחוף הים באשקלון (להלן: " המקרקעין").

בראשית חודש פברואר 1999 נשכר התובע על ידי הנתבעת לביצוע עבודה שמאית,                      שתוכנה יובא בהמשך. בהקשר לעבודה זו נחתם הסכם שכר טרחה (להלן: " הסכם  שכר הטרחה" וכן - " ההסכם").

העתק ההסכם צורף כ נספח א' לכתב התביעה וכן כ נספח תב/3 לתצהיר התובע.

רקע עובדתי

3.         מרבית השתלשלות האירועים הרלוונטית לתובענה מוסכמת על הצדדים. ואלה עיקריה:

א.      במחצית שנת 1996, עקב עסקאות שנעשו בין הנתבעת לבין התאגידים הנוספים               בשותפות ובין אחדים מאלה לשותפות עצמה, הוציא מנהל מס שבח מקרקעין באר שבע  (להלן: " מנהל מס שבח" וכן " המנהל"), מכתב לצדדים לאותן עסקאות                       (להלן: " השותפים") ובו נדרשו להצהיר על ביצוע עסקאות אלו הן לצורך שומה לתשלום מס שבח מקרקעין (להלן: " מס שבח") והן לצורך שומה לתשלום מס רכישה. ממכתב זה עולה כי מנהל מס שבח ראה את ביצוע הפעולות הנ"ל כפעולות שנעשו ב" איגוד מקרקעין".

ב.      עד מחצית שנת 1998 ניהלו השותפים משא ומתן עם מנהל מס שבח לשינוי החלטתו               בדבר היות השותפות " איגוד מקרקעין", וכתוצאה מכך חיוב השותפים במס שבח           ובמס רכישה. במועד זה, לאחר שטיעוני השותפים לא התקבלו, קבע מנהל מס שבח                 שעל השותפים לשלם מס שבח ומס רכישה על פי שומות שקבע " לפי מיטב השפיטה".

ג.        בחודש יולי 1998 הגישו השותפים השגות על שומות אלו.

ד.      בסוף שנת 1998, במסגרת הטיפול בהשגות למול מנהל מס שבח, פנה מנהל הנתבעת -              מר שמעון יצחקי (שיץ) - לתובע כדי שיסייע בצד השמאי לעורך דין זיו שרון,                  ממשרד עורכי דין ד"ר אברהם אלתר ושות', בטיפול בהפחתת השומות.

ה.      בראשית חודש פברואר 1999 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם שכר הטרחה, אשר העתקו צורף כ נספח א' לכתב התביעה וכן כ נספח תב/3 לתצהיר התובע, בעניין מתן שירותים מקצועיים על ידי התובע לנתבעת ולתאגידים הקשורים אליה.

ו.        לאחר חתימת הסכם שכר הטרחה ובהתאם למוסכם החל התובע לתת את שירותיו המקצועיים. על היקף השירותים שנתן התובע החל ממועד זה חלוקים הצדדים.

ז.       בחודש יולי 2002, לאחר דיונים ממושכים מול מנהל מס שבח - שבחלקם נכח התובע, חתמו השותפים הסכם פשרה בינם לבין מנהל מס שבח (להלן: " הסכם הפשרה".            העתק הסכם הפשרה צורף כ נספח ב' לכתב התביעה וכן כ נספח תב/59 לתצהיר התובע). הסכם הפשרה הסדיר את מיסוי כל העסקאות שנעשו בין השותפים ו/או השותפות  בקשר למקרקעין ואת המחלוקות הקשורות בהן.

ח.      אין חולק כי הסכם הפשרה מהווה " הפחתה במס" ביחס לכלל השותפים,                           ובכלל זה לנתבעת ולתאגידים הקשורים אליה.

נוסח הסכם שכר הטרחה וטענות הצדדים

4.         לענייננו רלוונטי סעיף 4 להסכם שכר הטרחה, אשר מפאת חשיבותו יובא במלואו              כבר עתה - קודם לטיעוני הצדדים. וזו לשון הסעיף, הנושא את הכותרת " הצעת שכ"ט":

" מוצע על ידי שכר טרחה המבוסס על "הצלחה" בהפחתת סכומי המס לתשלום,          חיסכון המיוחס להפחתת השווי בלבד [ההדגשה במקור - נ.א] , בשיעור של 7.5% + מע"מ מסכום החיסכון בתשלומי המס.

הערות